החלטה בתיק עמ"ת 14496-11-12

1.         עניינה של החלטה זו בערר המאשימה על החלטת בית משפט השלום בירושלים      מ-7.11.12 בתיק מ"ת 3507-10-12.

2.         בהחלטה שביסוד הערר נקבע כי שני המשיבים רשאים להשתחרר בתנאים שנקבעו במסגרתה, שעיקרם מעצר בית מלא עם פיקוח צמוד אשר מלווה גם בהפקדה כספית גבוהה ובערובות כספיות נוספות.

להחלטה הנ"ל קדמה החלטה מקיפה מ-14.10.12, אשר במסגרתה באה בחינה מקיפה של הראיות לכאורה ונקבע כי ניתן יהיה לשקול שחרור המשיבים רק לאחר קבלת תסקיר מעצר.

3.         בתסקירים שהוגשו הייתה התייחסות למה שקשור במסוכנות שני המשיבים ולחלופות שעמדו על הפרק לגבי כל אחד מהם. שירות המבחן הבדיל בהקשרים השונים בין שני המשיבים ובסופו של דבר המליץ לשחרר את שניהם בתנאים ההולמים כל אחד מהם.

4.         על אף המלצות שירות המבחן, קדם להחלטת השחרור דיון ארוך ומקיף (המחזיק 11 עמודי פרוטוקול צפופים), אשר במסגרתו נחקרו המפקחים ונשמעו טיעונים.

5.         המאשימה לא השלימה עם השחרור והגישה את הערר העומד עתה להכרעה.

6.         לאחר שקילת המכלול אני סבור כי דין הערר להידחות, למעט עניין אחד שיוזכר להלן, אשר התברר לאחר ההחלטה שביסוד הערר.

7.         בסופו של יום אני סבור שלאחר כל השתלשלות העניינים צדק בית המשפט קמא בתוצאה שאליה הגיע ביחס לשני המשיבים (המגובה גם בהמלצות שירות המבחן וגם בבחינות שערך בעצמו) ואין מקום להגיע לתוצאה שונה.

8.         הערה אחת שאעיר עניינה בטענה לפיה לאחר שבית המשפט הביע חוסר אמון במשיב 2 הרי שלא היה מקום לשחררו בתנאים. אכן, אמון הוא תנאי בסיסי לשחרור אפשרי. עם זאת, דברי בית המשפט בעניין האמון נאמרו בשלב שלפני קבלת התסקיר, תוך שצויין כי "לכאורה" אין ליתן אמון במשיב 2. התסקיר בעניינו של משיב זה עשוי היה לתרום להתרשמות חיובית יותר ממנו, ובנוסף לכך הודגש בו כי "התגייסותם של בני המשפחה עשויה לאפשר שחרורו למעצר בית". במצב עניינים זה ולאחר המהלכים הנוספים שננקטו אין פסול בכך שבית המשפט קמא איפשר למשיב זה להשתחרר בתנאים שנקבעו, הכוללים גם הפקדה משמעותית וערובות כספיות נוספות.

9.         על האמור לעיל אוסיף כי אמנם בעררים בענייני מעצרים אין בוחנים רק את סבירות ההחלטה של בית משפט קמא, אלא נעשית בחינה מחדש של כל הנחוץ. עם זאת, כשהכף אינה נוטה באופן ברור לכיוון מסויים " צריך טעם של ממש כדי לבטל את ההחלטה" (ראו למשל בש"פ 90/99, בש"פ 1769/11, ומהעת האחרונה בש"פ 6619/12 שההחלטה בו ניתנה  ב-9.9.12). כאמור, אני סבור כי ההחלטה שביסוד הערר נכונה לגופה, אך אפילו היינו במצב המתואר כאן, הרי שבוודאי לא מתקיימים טעמים של ממש המצדיקים ביטול ההחלטה.

10.       העניין היחיד שבו יש מקום לשנות מהחלטת בית המשפט קמא קשור בזהות המפקחים. זאת בשל כך שלאחר החלטת השחרור נמצא כי לנאפז ג'ולאני (האמור לפקח על המשיב 1) ולמוחמד רישק (האמור לפקח על המשיב 2) יש עבר פלילי מסוים. למרות שאותו עבר פלילי נתגלה לעוררת רק לאחר החלטת בית המשפט קמא ועל אף שלא כל עבר פלילי מצדיק פסילה מלשמש כמפקח על שחרור, אני מוצא לנכון לגרוע את שני הנ"ל ממצבת המפקחים. המשמעות היא שמשימת הפיקוח על יתר המפקחים תכבד במידת מה.

11.       אשר על כל האמור, השורה התחתונה היא כי הערר נדחה, וכי יחול רק השינוי הנ"ל בסעיף 10.

ניתנה היום, כ"ו בחשון תשע"ג , 11 נובמבר 2012 , במעמד הנוכחים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: